קבלני המשנה של היהודים

קבלני המשנה של היהודים (פורסם במקור כפוסט בפייסבוק ב –  5.8.14

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4554260,00.html
http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1864964

לפני יומיים צוטט "קצין בכיר" (ראו קישור מצורף) כאומר "היינו יכולים לכבוש את עזה תוך 10 ימים" אבל , "אנו לא רוצים שם סומליזציה ברצועה, אלא גורם אחד שיאכוף שליטה. רצינו שתהיה כתובת בצד השני ביום שאחרי. הכתובת הזו יכולה להיות זו שתאכוף נגד חמושים ולדאוג לאזרחיה." פשוט לשפשף את העיניים: אני סברתי עד כה ש"החמושים" הם אנשי החמאס, עכשיו מסתבר שאנשי החמאס הם אלו שיאכפו כנגד החמושים, ועוד סברתי שהאסטרטגיה של אנשי החמאס היא לגרום לשיעור אבידות גדול בקרב האוכלוסייה האזרחית בעזה. עכשיו מסתבר שהחמאס "ידאג לאזרחים". אותו קצין בכיר הביע תזה מאוד מקובלת בישראל שאני מכנה אותה תזת "קבלני המשנה". על פי התזה הזאת אויביה של ישראל הם לא בדיוק אויביה, אלא מעין "קבלני משנה" שלה. כלומר הם משרתים אותה ולכן אין לישראל בסופו של דבר עניין להכריע אותם. את המונח "קבלן משנה" בהקשר זה יש לזקוף לזכותו של אלוף בן, היום עורך "הארץ", שכתב לאחר חיסול אחמד ג'עברי "רמטכ"ל" החמאס מאמר שכותרתו 'ישראל חיסלה את קבלן המשנה שלה בעזה' (קישור מצורף). בכתבה הסביר בן ש"תפקידו של ג'עברי היה לאכוף את השקט על שאר הארגונים, והוא דאג לחזרתו של שליט" ולכן ישראל שגתה שכן "ג'עברי היה קבלן המשנה, שהופקד על שמירת ביטחונה של ישראל בעזה" (כך!!!) . לזכותו של בן, ובעצם של עתון "הארץ", יאמר שהם דבקים בתיאורית "קבלני המשנה" במשך שנים רבות. ערב מלחמת לבנון השנייה פירסם בן ב"הארץ" כתבה ברוח דומה תחת הכותרת "לפלשתינאים נחוץ נסאראללה", לצערי אין לי את הקישור לכתבה הזאת, אך היא השאירה עלי רושם עמוק מאוד כך שאני זוכר אותה. עיקר רוח הכתבה היה שטוב היה אילו לפלשתינאים היה מנהיג בעל שיעור קומה כמו נסאראללה, שכן נסאראללה בסופו של דבר הביא יציבות ושקט בגבול הצפון (כנראה בגלל זה שהוא שולט "בחמושים") וכך יעשה גם נסאראללה פלשתיני. כעבור כמה ימים תקף נסאראללה, והשאר הפך להיסטוריה. המאמר של בן היה כל כך הזוי עד שהלה ראה עצמו נזקק לכתוב מאמר נוסף שבו הסביר שכתב את מה שכתב מפני שכולם, כולל מפקדי הצבא, סברו כך. לדעתי אלוף בן הצטנע, יותר משאנשי הצבא משפיעים על עיתון הארץ, משפיע עתון הארץ על ראשי הצבא. מאמרו של בן מעלה את שאלת האחריותיות (accountability) העיתונאית. ועדת וינוגרד דיברה על קיומה של "קונצפציה" שמנעה את המוכנות הצבאית והענישה את אנשי הצבא בהתאם, אך מהו המחיר ששלמו העיתונאים וכלי התקשורת שגם הם היו אחראים ליצירתה? הכתבה הזו מעלה גם את השאלה מתי הופכת פרשנות עיתונאית לעיתונות גרועה. בכל מקרה נראה שמו"ל הארץ עמוס שוקן לא סבר שאלוף בן הוא עיתונאי גרוע ואף קידם אותו להיות עורך העיתון. גרוע מזה, מה שנראה כהתנצלות של בן במאמר השני לא סמל נסיגה מתורת "קבלני המשנה" ונראה שעיתון "הארץ" לא למד דבר מהפרשה ההיא והראיה כתבתו של בן בעניין אחמד ג'עברי. בכלל ניתן לומר שתורת "קבלני המשנה" הייתה הקו המנחה הפרשני של עיתון "הארץ" גם לגבי החמאס. וכך גם מסתמן מדברי הקצין הבכיר למעלה ובין עדותו של בן שהקשר הסימביוטי בין עיתון הארץ, ראשי הצבא ותורת "קבלני המשנה" נותר בעינו ונראה שגם היום ניתן לומר להגנתו של "הארץ" כי תורת "קבלני המשנה", אם כי אולי לא בצורה הקיצונית שמציגה בן, מקובלת על ההנהגה המדינית והצבאית בישראל.

העסקתם של "קבלני המשנה" בוודאי מקובלת על מדינות רבות. האם לא תמכה ארצות הברית במשטרים חשוכים בכל רחבי העולם בכדי להבטיח את מה שראתה כאינטרסים שלה? אבל לדעתי יש הבדל בין יסודי בין "קבלני המשנה" של אומות העולם לבין אלו של היהודים. קבלני המשנה של האמריקנים היו משטרים חשוכים שדיכאו והרגו את בני עמיהם בכדי שהאמריקנים יוכלו לקבל יציבות, נפט, מונופולים כלכליים ועוד: הם לא תקפו את אמריקה ולא הרגו אמריקנים. "קבלני המשנה" של היהודים הם שונים: הם הורגים יהודים ואף נשבעו להכחידם מעל האדמה.

התיאוריה הזו, של "קבלני המשנה" היא אחת התיאוריות שהתפתחו במסגרת מה שאני מכנה "דת השלום" שעיתון "הארץ" הוא אחד משופריה העיקריים, אם לא העיקרי. את הקו הפרשני של "דת השלום" ושל "הארץ" בעשורים האחרונים ניתן לסכם בתזה שבכל מצב ובכל רגע נתון ניתן באמצעות מדיניות או תמרון מדיני כזה או אחר למנוע את הפעלתו של הכוח הצבאי, או לחלופין שבמקרה של ישראל כל הפעלה יזומה של כוח צבאי תרע את המצב. ברור כאן כיצד תיאורית "קבלני המשנה" משתלבת ב"דת השלום": אין להלחם בחמאס אלא יש להשתמש בו כ"קבלן משנה". וכך תיאורית "קבלני המשנה" היא אומניפוטנטית ואימפוטנטית כאחד: היא אומניפוטנטית שכן היא מניחה שאנו יכולים בכל עת לסדר את המציאות בצורה כזו שתשרת אותנו בצורה כזו שלא נצטרך להלחם, במקביל היא גם אימפוטנטית שכן לפיה אסור לנו להלחם ואם נלחמים אסור להגיע להכרעה או לנצח מפני שאז בעצם נפסיד. "דת השלום" הזו הינה "דת חילונית", כלומר זוהי דת ללא אלוהים, ולכן היא אינה מוצגת רק כעניין של אמונה, אלא כ"מדע": לצד ההכרזות כמו דתיות על הצורך בשלום (ואף כינוסה של "ועידת שלום") היא מציגה גם תיאוריות או פרשנויות "מדעיות" או כאלה המשתמשות בלשון כמו-מדעית. וכך מוצג במסגרת תיאורית "קבלני המשנה" שמטרת המלחמה הנוכחית היא "חמאס מוחלש". שימו לב לשפה המדעית, שכן זו לקוחה ישירות מתחום "תורת החיסון" (אימונולוגיה): כפי שאנו מחסנים כנגד מחלה על ידי הזרקתו של "חיידק מוחלש", ככה נחסן את הישראלים בכך שנזריק להם "חמאס מוחלש" ( כזה שהורג "קצת" יהודים).

תיאורית "קבלני המשנה" היא גם תיאוריה שאין כל אפשרות להפריך אותה, מפני שתמיד יהיה קבלן משנה גרוע יותר מהנוכחי. אי אפשר להלחם בחמאס מפני שאז ישתלט הג'יהאד האיסלאמי, ואם היה זה "שלטון" של הג'יהאד האיסלאמי אסור יהיה לפגוע בו מפני שאז ישתלט אל קעידה ואם ישתלט אל-קעידה, גם אז אסור לנו לפעול מפני שאז ישתלט דאעש, או נגיע ל"סומליזציה של הסכסוך". אני מתנצל אם לא הזכרתי את כל הקבוצות הרלוונטיות, כאלה צצות חדשות לבקרים, ואם לא סימנתי את הקבוצות הללו בסדר הנכון, כלומר בסדר עולה של שנאת ישראל והיהודים ושל היכולת להרוג בהם, אינני בקי מספיק בכך. אולי "הארץ" יוכל לספק לנו את הטבלה המעודכנת עם הדרוג הנכון בכדי שלא נטעה, שכן ייתכן שנוכל אולי גם "לעלות". כלומר אינני יודע אם אל קעידה יותר מסוכן מדעאש וזה חשוב לדעת, שכן ייתכן שבמקרה שיהיה בעזה "שלטון" אלקעידה, ודעאש הורג יהודים פחות מאלקעידה אז דווקא יהיה צורך לעשות מלחמה בכדי למוטט את "שלטון" אלקעידה ולהמליך את דאעש כקבלן משנה. את הגבבה "המדינית" הזאת פטר אלי מויאל ראש עיריית שדרות לשעבר בלשונו הבוטה "ישנם שלושים ארגוני טרור, אך מה זה אכפת לי, כולם רוצים להרוג אותי".

לבסוף אני דווקא מבקש להדגיש גם את האופי "היהודי" של תורת "קבלני המשנה" ושל "דת השלום": זה לא רק פלפולי בית המדרש, "היפכא מסתברא", ענין של הפוך על הפוך על הפוך, אלא גם הקונצפציה שהדבר היחידי שהיהודי יכול לצפות לו בעולם הממשי הוא שיהרגו אותו ובעצם כל מה שהוא יכול לעשות במסגרת הפוליטיקה הריאלית הוא לבחור בין אלו שיהרגו אותו יותר לבין אלו שיהרגו אותו פחות. כמוצא מכך מציעים לנו או האוטופיזם של "השלום", וגם זה היה קיים ביהדות המסורתית: לצד ההשקפה החמורה על גורלו של היהודי בעולם הממשי, הייתה האמונה בגאולה ובביאת המשיח. וכך כפי שאבותינו חיו מפוגרום לפוגרום והתפללו למשיח, כך אנחנו חיים ממלחמה למלחמה ו"שואפים לשלום". כאן יש לציין את אמרתו המפורסמת של קלאוזביץ שהמלחמה היא המשכה של הפוליטיקה בדרכים אחרות. מה שאנו זקוקים לו כעת זה לא האוטופיזם של "השלום" ותיאוריות הגוזרות עלינו שיתוק צבאי, אלא דווקא תכניות כיצד לרתום את הכוח הצבאי ואת המלחמה, כולל זו היזומה, בכדי להשיג שלום.

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “קבלני המשנה של היהודים

  1. משה, אפשר להסתכל על התאוריה של קבלני המשנה במבט שונה. במבט הזה, לשלטון יש אינטרס לא בהשגת השלום, אלא בניהול מלחמות – בד"כ בעצימויות לא גבוהות. ניהול מצב המלחמה המתמיד הזה הוא כלי להבטחת שליטה פוליטית ומעמדית. ההנחה היא שעם הטרוד בדאגות קיומיות בטחוניות ינטה להשאיר בשלטון את מי שמגן עליו מפני האיומים הבטחוניים המדומינים יותר או פחות. עם כזה לא יאמין בהיתכנותה של מציאות של שלום מסוג זה או אחר או במהלכים ריאליים להשגתו באמצעים מדיניים. עם כזה גם יהיה מוכן להמשיך ולספוג את השלכותיה של מדיניות כלכלית חברתית המדרדרת את רובו מבחינה סוציואקונומית, מדיניות המנוהלת באופן אינטרסנטי ע"י אליטות של הון ושלטון – ובלבד שיזכה למנת 'הבטחון' המובטחת ע"י השלטון הזה, והמודגמת בהתמדה ע"י מדיניות של 'ניהול מלחמה'.

    אהבתי

  2. וכמובן, מדיניות של 'ניהול מלחמה' זקוקה ל'קבלני משנה' בצד השני. חיסלת את גורמי הכוח שבצד השני – הפסדת אויב העשוי להיות השותף שלך לניהול מלחמה. השארת אותו בחיים – הרווחת אותו כשותף לפרויקט ניהול המלחמה (מסתבר שגם לשותף הזה יש אינטרס מקביל משלו ב'ניהול מלחמה'…), ובמובן זה כל צד מהניצים הוא גם קבלן משנה של של אויבו. לכן, לשיטתם של גורמי שלטון ואליטות, אסור להשמיד את האויב העזתי חמסי, צריך רק 'לנהל' אתו מלחמה – מתמדת. יש מחיר לכך – מחיר דמים תרתי משמע, אבל זה לא רבי השלטון והאליטות משלמות אותו, אז 'העסקה' משתלמת…

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s