ישראל והפצצה (האחרת)

ישראל והפצצה (האחרת)

במאמר משותף בוושינגטון פוסט שפרסמו שני בכירים לשעבר בממשל אובמה, דניס רוס, שהיה שליח השלום למזרח התיכון, ודייוויד פטראוס, ראש ה- CIA לשעבר וגנרל בעל ארבעה כוכבים לשעבר, הם קוראים לנשיא אובמה "לתת יותר שיניים להסכם הגרעין עם אירן" (to put some teeth into the nuclear deal with Iran) באמצעות אספקת הגרסה האחרונה של הפצצה "מפצחת הבונקרים" לישראל. מסתבר שהאמריקנים פיתחו את הפצצה לרמה כזו שהיא יכולה לחדור בונקרים בעובי של למעלה ממאתיים רגל ובכך בעצם מאפשרת פגיעה הרסנית במתקני הגרעין האיראנים. הממשל האמריקני, כך נראה, מציע כיום לישראל את הגרסה הפחות משופרת. רוס ופטראוס כותבים שעל האיראנים להבין שהמעצמות בכלל והאמריקנים בפרט רציניים בכל הנוגע למניעת נשק גרעיני מאיראן , ושאם איראן תנסה להשיג יכולות גרעיניות, אם באמצעות הפרת ההסכם, או שתפעל לממוש אופציה גרעינית בעוד 15 שנה לאחר תפוגתו, הרי האופציה של המלחמה תהיה מיידית על האג'נדה. על האיראנים לדעת, כותבים השניים, שהמעצמות נחושות למנוע לעד מאיראן נשק גרעיני ושאיראנים ישלמו מחיר יקר (כלומר מלחמה) על כל ניסיון להשיג אותו. וכך ההיגיון בהעברת הפצצה המיוחדת לישראל הוא בכך ש"בעד כמה יכולים להטיל ספק באם אנו (כלומר האמריקנים) נפעל באופן צבאי אם האיראנים יפתחו במרוץ לקראת הפצצה, אף אחד אינו מטיל ספק בכך שהישראלים יעשו כן".
רוס ופטראוס אומרים שהממשל של אובמה לא העביר את המסר הזה לאיראנים והם מצפים שהעברת הפצצה לישראל תהיה דרך להעביר את המסר הזה. בטענה כי הממשל לא העביר את המסר הזה יש כמובן ביקורת קטלנית על ממשל אובמה, יתר על כן, הרעיון שהעברת המסר תעשה באמצעות העברת הפצצה לישראל אומר גם שרוס ופטראוס אינם חושבים שהאמריקנים או המעצמות בכלל רוצים או יכולים להעביר את המסר הזה. וכך, בעצם, רוס ופטראוס מציעים, במובן מסויים, להפקיד בידי ישראל את מדיניות החוץ של ארצות הברית: לא ארצות הברית היא זו שתחליט אם לתקוף את איראן, אלא ישראל (כאשר קרוב לוודאי התקיפה תגרור מלחמה אזורית שתאלץ את ארצות הברית להתערב). אינני חושב שיכולה להיות ביקורת קטלנית יותר על ההסכם שנחתם ועל ממשל אובמה מאשר המאמר הזה: רוס ופטראוס בעצם מודים שאינם סומכים על ממשלתם ועל מדיניות החוץ האמריקנית ומפקידים בעצם את גורלה של אמריקה בידיה של ישראל.
אלא שקיימת בעייה נוספת, והיא הנחת היסוד של תכנית ההרתעה של רוס ופטראוס ש"אף אחד אינו מטיל ספק בכך שישראל תתקוף אם האיראנים יפתחו במירוץ אל הפצצה". ניתן לסלוח לדייויד פטראוס ראש ה –CIA לשעבר שבוודאי אינו בקי בפרטים, אך הדבר שונה לגבי דניס רוס, שמצוי עמנו כבר למעלה משני עשורים ובקי ברזי המזרח התיכון בכלל וישראל בפרט. הוא, שבוודאי נמנה עם קוראי המהדורה האנגלית של עתון "הארץ", צריך לדעת שיש להפוך את הנחת היסוד של המאמר לסימן שאלה אחד גדול: האם זה ברור לכולם שישראל תתקוף אם יתברר שהאיראנים יפתחו במירוץ אל הפצצה? והתשובה היא חד משמעית: זה כלל לא ברור, גם לא לישראלים וכתוצאה מכך גם לא לאיראנים. במילים אחרות, המסר האמריקני שרוס ופטראוס רוצים להעביר לאיראנים באמצעות ישראל לא יעבור בהכרח מפני שכלל לא ברור שישראל העבירה או מעבירה את המסר הזה. בעובדה מוסכם על הכל כיום שאיראן הייתה במירוץ לקראת פצצה גרעינית וישראל לא תקפה. הדלפותיו האחרונות של ברק מאותה ישיבת ממשלה שבה הוחלט לא לתקוף מדגימות זאת לא רק בשל העובדה שהחלטה לתקוף לא נתקבלה, אלא גם ואולי בעיקר באמצעות הדיון שהתפתח בעקבותיהן. במאמר מערכת שהתפרסם בעיתון "הארץ" בעקבות הדלפותיו של ברק נאמר שיש להעניק ליעלון ולשטייניץ שהתנגדו לתקיפה את פרס ביטחון ישראל על כך שמנעו מלחמה. הארץ כמובן מספק נימוקים מדוע לא היה צורך לתקוף, אך בעניין זה יש לומר כי ההתנגדות לכל מלחמה (או פעולה צבאית) יזומה הינה מוטיב קבוע של עיתון "הארץ" וכבר כתבתי על זה במקום אחר. אין לי כל ספק מה תהיה עמדת העיתון בעניין תקיפה באיראן אם וכאשר האיראנים יפרו את ההסכם, או לחלופין יפתחו במירוץ לפצצה בעוד 15 שנים. גם אם עמדת עיתון "הארץ" היא עמדת מיעוט בישראל (מה שאינני בטוח בו כלל), הרי הוא מייצג בהחלט נתח מכובד של האליטה הישראלית, ובמיוחד זו הביטחונית, ומראה שאין זה ברור מאליו לכל אחד, כפי שרוס ופטראוס סבורים, שישראל אכן תתקוף.
ואכן הבעיה הישראלית אינה בעייה של סוג של נשק כזה או אחר, אלא בעיה של רצון והחלטה. ישראל חמושה עד לשיניה, כולל בנשק אטומי והוספת מערכת נשק כזו או אחרת לא תשנה. על הישראלים לשאול את עצמם את השאלה הפשוטה הבאה: כיצד במצב הכוחות הקיים היום, כאשר ישראל חמושה בנשק אטומי והאיראנים לא, יכולה איראן לאיים על ישראל בהשמדה ואף לחתור לקראתה? מדוע האיראנים הרואים בישראל את "השטן הקטן" אינם מפחדים מאתנו? מדוע אין הרתעה ישראלית? ועל רוס ופטראוס להבין כי בכל הנוגע להרתעה, הם אינם יכולים לסמוך על ישראל שכן יתכן שזו אינה אלא "משענת קנה רצוץ" – גם כאשר קיומה מוטל על הכף. עליהם לחזור ולהפעיל לחץ על ממשלתם שלהם למען תספק את ההרתעה הנדרשת לדעתם למניעת התגרענותה של איראן.

https://www.washingtonpost.com/opinions/how-to-put-some-teeth-into-the-nuclear-deal-with-iran/2015/08/25/6f3db43c-4b35-11e5-bfb9-9736d04fc8e4_story.html
http://www.haaretz.co.il/opinions/editorial-articles/1.2714137
http://www.jpost.com/Middle-East/Iran/Ex-Obama-aides-US-should-give-Israel-bunker-buster-bombs-to-prevent-Iran-from-getting-nukes-413310

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s