חרפת רפיח

http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.2399706
פורסם לראשונה כפוסט בפייסבוק ב 7.8.14

מה שקרה ברפיח הוא חרפה, לא בשל העובדה שנהרגו אזרחים, אלא בשל הסיבה שבגללה הם נהרגו. מה שקרה ברפיח הוא גרוע יותר מירי ללא הבחנה לעבר אזרחים או אפילו מירי המכוון להרוג אזרחים, מפני שהוא תוצר של הדבר המפלצתי והמביש הזה שנקרא "נוהל חניבעל".

אנחנו מאשימים את אויבינו שהם חוטפים וסוחרים בגופות, אבל אנחנו הפכנו אותם לכאלה, בכך שהסכמנו לסחור בהן. אני זוכר היטב את התמונה המבישה של קבוצת חיילים בציר פילדלפי זוחלים על הקרקע החולית ומחפשים חלקי גופות של חבריהם. מה בדיוק הייתה המטרה? אם הייתה גופה או חלק של גופה ישראלית נופל בידי האויב, אז מה? אז היינו צריכים להחזיר את הגולן? או היינו צריכים להפסיק את "צוק איתן"? היתרון שגופה של חייל או אפילו חייל שבוי נותנים לאויב נקבע בעיקר על ידי היחס שלנו לכך. אנחנו מאשימים את אויבנו שהם אמצו את "תרבות המוות", למרבה הצער גם אנחנו אמצנו אותה וביטויה הוא "נוהל חניבעל": טוב חייל מת מחייל שבוי, ושמותר לרפד את השטח באש (שתהרוג גם את החייל) בכדי למנוע חטיפת גופתו. כך הופכת חטיפת גופה של חייל לעניין אסטרטגי. כל אלו שהשתבחו ב"הומניזם" שלנו בעניין שליט ובעניין גולדווסר ורגב צריכים לראות "שנוהל חניבעל" הוא חלק ותוצר של ה"הומניזם" הזה.

תמכתי במבצע הנוכחי ואינני חוזר בי מתמיכתי בו. אך היום אני חש בושה עמוקה לנוכח ההרג ברפיח. אני מתבייש בכך שהעם שלי והצבא שלי היו יכולים להיות מודרכים על ידי "נוהל חניבעל" ועל ידי תפיסת העולם הפרימיטיבית שעמדה מאחוריו. אני חושב ש"נוהל חניבעל" הוא תוצר של השקפת העולם ששררה כאן לפני המלחמה, ושאולי המלחמה האחרונה היא תחילת ההתפכחות ממנה. אבל גם אם נתפכח, חרפת רפיח לא תמחה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s